Content Editor

X
יש לכם שאלות? התקשרו אלינו: 04-6905830                     groups@cliff.co.il
  • רשתות חברתיות

הסיפור של מנרה

היוזמה לפרויקט צמחה בקיבוץ מנרה. חברי הקיבוץ הכירו את התצפית המדהימה מראש המצוק אל העמק. היה זה מקום טיול לאנשי הישוב ואורחיהם, שההגעה אליו קשה והפכה אותו  לא נגיש לציבור הרחב. ותיקי מנרה מספרים כי הרעיון להקים רכבל מהעמק להר עלה בשנת 1946, אך נראה כחלום רחוק.

בסוף שנות ה-80 אהוד רובינפלד, חבר הקיבוץ ומרכז המשק חידש את החשיבה בנושא הרכבל כחלק מתפיסה תיירותית שהחלה מתפתחת במנרה ובגליל כולו, כאמצעי להגדלת מקורות הפרנסה של התושבים. הוא זיהה בסביבה הטבעית  של מנרה פוטנציאל ייחודי לפיתוח תיירותי, המשלב רכבל, מלון ואתרי טיול ובילוי.

השלבים בדרך למימוש הרעיון:

1. גיבוש התפיסה הכוללת:
בפגישות עם גורמים תיירותיים התגבשה תפיסה של מכלול תיירותי הכולל: מלון, רכבל ואטרקציות נלוות.
2. יצירת שותפות אזורית:

הפרויקט המתוכנן נגע בתחומים של 3 רשויות: עיריית קריית שמונה, מועצה אזורית גליל עליון וקיבוץ מנרה. 
היה צריך לעניין אותם בפרויקט, להראות להם שהפרויקט משרת את האינטרסים של כל אחד מהם ושל הגליל בכללו. 
הקשר נבנה תוך וויתורים והסכמות ובסופו של דבר נוצרה הבנה בין שלושת הגורמים, ושותפות של ממש בפרויקט הרכבל, בין קיבוץ מנרה ועיריית קריית שמונה. 
3. שינוי יעוד הקרקע:
הקרקע הייתה חקלאית בחלקה. היה צורך לשנות את היעוד הקרקע לתיירות ולרכוש את הקרקע מהמנהל.
4. תכנון הפרויקט:
שתי השותפות נכנסו לתהליכי תכנון: תחנה תחתונה בקריית שמונה, תחנה עליונה בקיבוץ מנרה ותחנה אמצעית בהר. נעשתה תוכנית עסקית והוחל בחיפוש מקורות מימון.
5. מימון הפרויקט: 
גיוס משקיע וכניסה למסלול של מפעל מאושר בערבות מדינה. 
6. גיוס משקיע:
נערכו פגישות עם משקיעים פוטנציאליים רבים. לבסוף נכנס כשותף הילל צ'רני, נציג חברת אלמירה בישראל. צ'רני התעניין בפרויקט בעקבות כתבה שקרא בעתון. הוא גילה עניין מיוחד במלון שעתיד להבנות בהמשך. 
7. התקשרות עם חברת רכבלים:
נערך סקר חברות רכבלים. לבסוף נבחרה החברה הצרפתית "פומה".
8. הקמת הרכבל וגיבוש התפיסה העסקית:
בד בבד עם תחילת ההקמה בשנת 1996 החלה להתגבש התפיסה העסקית של המכלול התיירותי – צוק מנרה.